צריך לקרוא תרגום אונקלוס שהוא פשט הדברים, בדרך

הספר בא להחזיר עטרה ליושנה – מנהג יוצאי

אינני יודע. ושוב ראיתי בספר פרשגן הנדפס מחדש

לא נראה שהכוונה לחיות שלהם דאם כן הוה

עיין בפרשיות בראשית ונח, שכל מקום שכתוב "ויולד

1. לפי הפשט תקנו חז"ל לקרא את התרגום

אם קורא רק את התרגום בלי המקרא אין

גולת הכותרת בהגדה, הם ללא ספק דברי הפתיחה

א. לחזקיהו ולבית חשמונאי היתה עצמאות ושלטון פולטי

לא יעלה בדעתו לחשוב שחתול קפץ על המכונה ויצאו לו במקרה כל האותיות והמשפטים המרכיבים את המאמר הנפלא ההוא, ואפילו לכתוב תיבת בס"ד בת ארבע אותיות "במקרה", יוצא לפי חוקי ההסתברות אחד לי"ג מיליונים ומחצה במכונת-כתיבה רגילה (המכילה 43 סימנים למטה וכן למעלה). ואכמ"ל

 

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

מסופר כי באחד הלילות נשמעו נקישות בדלת ביתו של הכתב סופר. בפתח עמד אחד מבני העיירה שבא על מנת לבקש את עזרתו של הרב. בנו קודח מחום, ועתה באמצע הלילה כל בני העיירה נמים את שנתם ואינו יודע ממי לבקש עזרה. אמר לו הרב: הנה אתן לך את הצעיף שאני מתעטף בו, תניח אותו על ראש הילד וזה בעז"ה יעזור. ובתנאי שלא תגלה לאף אחד שהגעת אלי, וגם תחזיר לי למחרת בבוקר את הצעיף. עשה היהודי כדבר הרב, וראה זה ….

גם אם יש בו שלשה סימנים של עוף

אף שכמדומה ואין צורך להשיב על טענות כאלה

1) בתרגום יונתן בן עוזיאל פ' פינחס (כה

בתרגום יונתן על שיר השירים על הפסוק אמרתי

מתוך השאלה נראה שאתם רוצים את התייחסותו של

א. הקב”ה לא עוזב אותנו אף פעם. ב.

"להקיף את הכל אי אפשר, על כן אכתוב מעט זכרונות מהזמן האחרון".

הרגישות המיוחדת של יוסף כלפי כבוד אחיו, מתגלה במלוא עצמתה ואצילותה במעמד התוודעותו אליהם. למעשה, באותה שעה היתה בידו ההזדמנות להשפילם עד עפר ולחוש בטעמה הערב של הנקמה המתוקה.

אשריך שעמדת בניסיון, מרן החיד"א מביא דברי האריז"ל

1. "בעל" מלשון בעלות ואדנות. ועיין בתרגום שיר

תרגום יונתן בן עוזיאל על התורה מיוחס אליו